יום ראשון, 23 בדצמבר 2018

"אני תפילה שהשלום והרצון הטוב... יושגו בקרוב": ברכה לרגל חג המולד

בסוף חודש דצמבר בשנת 1948 המלחמה אמנם התקרבה לקצה אך קרבות התחוללו בנגב. סיום המלחמה הקרב איפשר לנו לעסוק סוף סוף בעניינים אזרחיים ועיקר מרצנו הציוילי בתקופה זו הופנה להכנה לבחירות הראשונות לכנסת, שעתידות היו להיערך בינואר 1949.
כידוע לכם, במגילת העצמאות כתבנו שמדינה ישראל היא מדינת העם היהודי, אך גם פנינו לתושבי הארץ הערבים:
"אנו קוראים - גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים - לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים".
במגילה הבטחנו גם לשמור על חופש הדת והתרבות במדינה. עם בוא חג המולד הראשון, שיגרתי ברכה לכל תושבי הארץ הנוצרים, בלשון זו (כפי שהתפרסמה בעיתון "המשקיף"):
אמנם לא נטיתי חיבה רבה לנצרות בכלל. במקום אחר כתבתי כי "האהבה הגדולה המופלגת שנצטוותה עליה הנצרות לא חייבה אותה למעשים ומשום כך נעשתה פלסתר" (חזון ודרך א', עמ' 263). אולם, משהייתי ראש ממשלת ישראל האחריות הממלכתית שלי הייתה נתונה לכל תושבי הארץ.
בברכת חג שמח לעדות הנוצריות,
תעזו, תתמידו, תצליחו!







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה