באחד מימי שנת 1940 נסעתי במכוניתי לחיפה. לנסיעה זו הזמנתי את מזכיר הנוער העובד בן ה-17. הנער היה נרגש ושתק במשך רוב הנסיעה. גם אני שתקתי במשך זמן רב ודיברתי אתו מעט על פועלו של טרוצקי ברוסיה הסובייטית. הוא לא השיב אך ראיתי שדברי הותירו בו רושם. הייתה זו פגישתי הראשונה עם שמעון פרס, שלימים היה לאחד האנשים הקרובים אלי ביותר. והנה כשבגר הנער מיניתיהו לתפקיד במשרד הבטחון. כמוני, גם שמעון לא היה איש צבא, אך הוא למד והכיר היטב הכוח הצבאי.
בשנת 1952 מיניתי את שמעון לסגן מנהל במשרד הבטחון ושם הוא החל את דרכו הפוליטית הענפה. ראו את מכתב המינוי שכתבתי:
שמעון היה חבר קבוצת אלומות בזמן הזה ולכן ביקשתי הקבוצה להואיל ולשחררו מעבודות המשק לעבודתו הממלכתית:
בהמשך ראיתי אותו האיש המתאים לקדם מימוש החזון לנגב בהקמת גופי המחקר ומדרשת שדה בוקר:
שמעון ואני הלכנו ביחד דרך ארוכה ומקומו בהיסטוריה של עמנו הוא מקום של כבוד.
שמעון העז, התמיד והצליח.
בשנת 1952 מיניתי את שמעון לסגן מנהל במשרד הבטחון ושם הוא החל את דרכו הפוליטית הענפה. ראו את מכתב המינוי שכתבתי:
שמעון היה חבר קבוצת אלומות בזמן הזה ולכן ביקשתי הקבוצה להואיל ולשחררו מעבודות המשק לעבודתו הממלכתית:
בהמשך ראיתי אותו האיש המתאים לקדם מימוש החזון לנגב בהקמת גופי המחקר ומדרשת שדה בוקר:
שמעון ואני הלכנו ביחד דרך ארוכה ומקומו בהיסטוריה של עמנו הוא מקום של כבוד.
שמעון העז, התמיד והצליח.
