דברים לרגל עשור למעריב, 14.2.1958: "עתון יש ביכלתו לעצב במידה מסוימת דעת הקהל..."

השבוע לפני 69 שנים נוסד עתון מעריב. בחג העשור למעריב, ביקש אותי עורך העתון לתרום מפרי עטי וכן עשיתי בחפץ לב. הנה כמה דברים שכתבתי אז על העתונות ותפקידיה, שאולי קוראי ימצאו מעניינים גם היום, בעידן הפוסט-אמת והחדשות המזויפות (לחצו להגדלת התמונה):

ואם עתונות ביקורתית היא מסימני הדמוקרטיה, הרי לכם כתבה ממעריב באותה שנה, שבה לא חסכו ממני ביקורת, דווקא על ענין יחסי לחופש העתונות. גם אני לא אחסוך מכם, קוראי הנאמנים, את עובדת היותי מושא לביקורת - הקליקו כאן לקריאת הכתבה במעריב.

ולכם, קוראים חרוצים, אאחל כפי שאיחלתי לבני ובנות יטבתה:
תעזו, תתמידו, תצליחו!

הזמנה לנשף פורים

קוראי היקרים
המכירים אותי יודעים שאיני איש בדיחה וחידוד (אף כי ניחנתי בחוש הומור ובלשון חדה - שאלו את "האיש היושב ליד חבר הכנסת באדר"). פורים אינו החג החביב עלי ביותר, אך נתבקשתי על ידי פולה אשתי להזמינכם לנשף פורים. זכרו לרכוש כרטיסים למען מטרה נעלה וזכרו להתחפש בסגנון שנות התשעים (של המאה הי"ט כמובן). תוכלו למצוא הפרסום ב"מעריב":

תדע כל אם עבריה: לרגל יום האישה הבין-לאומי

כאשר תציינו השבוע את יום האישה הבין-לאומי, זכרו המאמץ שלי ושל חברי בימי ראשית המדינה ועוד קודם לכן לשיווי זכויותיה ומעמדה של האישה. לא אכחיש - יתכן שהדברים שתקראו מיד יעלו בכם רוגז, אך אני עומד מאחורי דברים אלו ומקדיש אותם לזכר אמי האהובה.

שמחתי מאד שהעברנו החוק ברוב גדול. תוכלו לקרוא על כך בדבר ובמעריב.

בטוחני כי מצבה של האישה בישראל אחרי מותי השתפר עוד לאין שיעור. האמנם כך הוא הדבר?