בסוף אוגוסט של שנת
1920 נולד בני עמוס, אח קטן לגאולה. הייתי עסוק מאד באותם ימים וכתבתי על כך בקצרה
ביומני:
קראתי לבני הוא בשמו של אחד מנביאי האמת של עם ישראל. אני, שפעלתי למען כינון חברת מופת בישראל, ראיתי בנביאי ישראל מצפן מוסרי לעמנו, והדבר מודגש גם במגילת העצמאות. נביאי השקר אולי לא פסקו עד היום. זוהי מלאכה קלה; אולם נבואת האמת והצדק הייתה מיוחדת לישראל והטביעה חותמה במידה לא מעטה על חלק גדול מן המין האנושי והייתה בעיקר מפעלם של נביאי-הכתב, מימי עמוס מתקוע ועד ירמיהו מענתות.
בהרצאה שנתתי בחוג התנ"ך במדרשת שדה-בוקר ב-8.10.1968, אמרתי הדברים הבאים:
אני מאמין שעלינו לשמוע קול הנביאים ולכן עלינו להיות עם סגולה. לשם כך דרושה לנו ממשלת סגולה, כזו שתעורר כבוד ואמון ביהדות ובטובי עמי העולם. זהו, לדעתי, מוסר ההשכל של התנ"ך ושל ההיסטוריה היהודית מימי-קדם ועד ימינו אנו.
נ.ב.
אם תבואו בימים אלו לצריפי שבנגב, תוכלו לראות התערוכה החדשה ובה תמונות לא רגילות שלי. חלקן תוכלו לראות בקישור הזה.
ואסיים דברי, שוב, בדברי הברכה בה ברכתי מקימי יטבתה: תעזו, תתמידו, תצליחו!
