יום ראשון, 31 במאי 2009

לזכרו של אפרים קציר: דיון בשינוי שיטת הבחירות

27.8.59 יום ה' [...] עוד בבוקר הודיעו לי כי היום מתקיים כנוס אקדמאים במכון ויצמן, יזום ע"י ועדה של יגאל ידין, אפרים קציר ועמוס די-שליט בשאלת שיטת הבחירות. ידברו שם יזהר הררי ואנכי. בשמונה בערב הגעתי לשם ומצאתי את יזהר מסיים תשובותיו לשואלים. אחר כך הרצתי אנכי, וגם אני נשאלתי: עמוס שאל: למה נעדיף בחירות אזוריות על אחוז חסימה גדול? אם כי אהיה מועמד בשדה בוקר, ובבחירות יתחרו שורץ מהמושבים ןיזהר הררי - במי יבחר? האם בחירות אזוריות לא יביאו לפער אקדמי - כלומר אי בחירתם? אפרים קציר שאל: מי יקבע האזור? איך יכנסו מומחים לכנסת? האם בחירות אזוריות לא יחלישו האינטרס הלאומי הגדול? (הנגב, למשל?). רכטר: כלום בבחירות איזוריות לא יוכלו להופיע 11 מפלגות? איך יובטח משטר דו מפלגתי? שלום רוזנפלד: (ביו עוד עיתונאים): גם בשיטה אזורית תהיה זיקה למפלגה? יש נדידת אוכלוסין במדינה? מנין הביטחון שלא יופיע איש מפורסם בעצמו ברשימה? גמזו שאל: האם יצמד הנבחר למחוזו? שפרינצק הצעיר: גם בבחירות איזוריות תצטרך המפלגה להתחשב עם רצונות האישים השונים. צפרוני (הבוקר) על חוסר חוקה, יגאל שואל היש ביטחון בשיטה איזורית - שיעשו מכון ויצמן, אוניברסיטה ותכניון למחוז בחירה. עניתי. החליטו לכנס כנוס שני עם שני מרצים בעד ונגד, ואחר כך יוקם ועד ציבורי למען בחירות איזוריות. חזרתי לת"א. שיטת הבחירות בישראל על שיטת בחירות איזוריות במכון הישראלי לדמוקרטיה

יום שישי, 29 במאי 2009

הביכורים אשר שלחתם הם ראשית הנצחון

הקריה, כט' בסיוון תשי"ג 12.6.53
חברים יקרים בכרמי עין גדי, קיבלתי בשמחה ובהודיה ביכורי תוצרתכם מעל חופי ים המלח. התיישבות צ. ה. ל. בעצק השדים - הוא ים המלח - משלבת אתנו בראשית הקדמונות של תולדות עמנו ומקשרת אותנו עם המלחמה הראשונה שנזכרה בתנ"ך שבה הופיע הלוחם המנצח העברי הראשון - אברהם אבינו (בראשית פרק י"ד) כבן ברית נאמן, אמיץ ונדיב לב שהושיע לידידיו - מבלי להנות בעצמו מפרי נצחונו. היא גם [---] אותנו בשירת הרועים הנלהבת והאדירה המיוחסת לשלמה, ומה שחשוב אולי מכל - היא מרמזת על עתידות פריחה ואכלוס בקצות הישימון, שבו נחלקו הקרבות המיואשים האחרונים של מגיני ירושלים ובו גם נשמרו השרידים היקרים של ספרותינו העתיקה עד ימי בר-כוכבא. עם פתיחת כביש סדום והיאחזות הנחלאים על גדות ים המלח - נפתח פרק חדש בתולדות המאבק הגדול שלנו במולדת, מאבק בפגעי הטבע שהשמו חלקים גדולים של ארצינו. בנצחונינו במאבק זה, יותר מאשר בכל המאבקים המרובים שעלינו לנהל עם כוחות עוינים אחרים - תלוי כל עתידנו. ואשריכם שניתן בידיכם אחד המשלטים המכריעים בשדה מלחמה זה. בעבודה, המדע ובגבורת הרוח ננתח במאבק זה - והביכורים אשר שלחתם הם ראשית הנצחון.
תחזקנה ידיכם ד. בן גוריון.

יום ראשון, 24 במאי 2009

קדימה הפועל - לאחד את הפועל ומכבי?

יומן בן גוריון
כ"א טבת 19 בינואר [1933] מרכז הפועל. היחס להצעת ראש המכבי על הסתנפות "הפועל" לברית העולמית של המכבי. דוב חושש שזהו מוקדם, ויכביד על סידור היחסים בין חברי הפועל והמכבי. פרלשטיין - הפועל נגד ההסתנפות. א) מפני טעמים פרינציפיוניים הדבר אסור, ב) מפני שהסתנפות זו תזיק ליצירת הפועל בחו"ל. בג - יש הבדל בין ספורט פועלים לבין ספורט בורגני. נגד התחרויות עם מכבי מלבד בכדורגל ואין כל ענין בהסתנפות. העירותי שהעמדה הפרינצפיונית של ההסת' [ההסתדרות] היא בדיוק ההיפך ממה שקבעו אנשי "הפועל". עמדתה הפרינצפיונית של ההסת' היא בעד הסתנפות, א) מפני שאין אנו יכולים להסגיר את התנועה לאחרים. חברי המכבי בחו"ל אינם מוכרחים להיות שונאי הפועלים. הנוער שלהם אינו שונה מהנוער שלנו. ב) מפני שאין אנו רוצים למסור למכבי האר"י את תנועת המכבי בעולם. נחוץ שכל חבר המכבי בעולם ידע שבא"י [ארץ ישראל] יש לו חברים ספורטאים בהפועל. אין לזהות את מכווני המכבי בארץ עם מכווני המכבי בעולם. אנו צריכים לחייב הסתנפות, אבל מובן מאליו בתנאי של עצמיות מלאה של הפועל וזיקתו הבלתי אמצעית להסת'. [האיחוד לא בוצע בסופו של דבר]

"ברוכים המנצחים. עמדתם במבחן קשה."

מוקדש לאוהדי מכבי חיפה ולאוהדי הכדורגל באשר הם.

ירושלים, י"ט בכסליו תש"ך

20 בדצמבר 1959

לנבחרת ישראל שלום רב.

אני בטוח שאביע לא רק את רגשותי אני אלא רגשות הממשלה כולה, וגם רחשי העם אם אומר לכם: ברוכים המנצחים. אנו מתגאים בכם.

עמדתם במבחן קשה. הוטל עליכם להיאבק באקלים מכביד ומעייף, באווירה לא אוהדת, וידעתם להתגבר על העייפות, על החום, על שאר התנאים הבלתי נוחים, והנחלתם נצחון מזהיר לספורט הישראלי, וגביע אסיה אינו עוד מחוץ לתחום הישגיכם.

היה זה לא רק נצחון לספורט הישראלי. עליונות משחקכם הפגינה בפני עמי אסיה עליונותו האיכותית של עם ישראל, וביודעים או שלא ביודעים מלאתם בכבוד ובהצלחה שליחות מדינית רבת-ערך.

לא אמלא חובתי אם לא אציין חלקו הרב של מדריככם, מר גיורא מאנדי, בנצחונכם זה. ידו המנוסה וכושר ההדרכה שלו היו ניכרים במשחקכם ובנצחונכם. יישר כוחו.

בברכה,

ד. בן-גוריון

יום שלישי, 19 במאי 2009

הבלוג של דוד בן-גוריון בתקשורת

עלו ברשת: הבלוג של בן גוריון - אחרי ג'ורג' אורוול, הגיע תורו של דוד בן גוריון לפתוח בלוג. ראש הממשלה המיתולוגי של מדינת ישראל אמנם לא משתמש רשום בפלטפורמת הבלוגים של גוגל, אבל אנשי "המכון למורשת בן גוריון" החליטו להמחיש את הרלוונטיות של כתביו ההיסטוריים גם 36 שנים לאחר מותו. בין השאר תמצאו שם פוסטים שמציגים את השמחה המהולה בעצב שחש בן גוריון ביום הכרזת המדינה, את יחסו למחליפו ראש הממשלה לוי אשכול, ומה גרם לו להבין שאין מנוס אלא ללכת לאופוזיציה.

חדש ברשת: הבלוג של דוד בן גוריון במדור "ועיקרן תחילה" באתר mako.

The Jerusalem Post: Ben-Gurion blogs from beyond grave -Thirty-five years after his death, David Ben-Gurion is passing comment on current affairs through a new blog composed entirely from his own words.

This article was also published in the journal of turkish weekly

הבלוגים הנבחרים של ''אפלטון'' לשנת 2009 – ברשימת עשרת הבלוגים המבטיחים - לא בדיוק בלוג במובן המקובל, שכן ''כותבו'' כבר אינו עימנו מזה 36 שנה. ועדיין, זהו ניסיון מעניין של המכון למורשת בן גוריון להביא את הגולשים בני זמננו להתכתב עם ההיסטוריה. חומר הגלם של הבלוג הזה הוא יומניו וזכרונותיו של ראש הממשלה הראשון שלנו, שבהם תיעד בעקביות וכמעט באובססיביות, כמעט כל פרט אפשרי. התכתבות עם נתן אלתרמן, פתק לא-פורמאלי ממשה שרת או ויכוח עם שמעון פרס – כל רט כזה הוא בסיס לדיון שיכול להימשך זמן רב. הקוראים יכולים – ואולי זו גם הציפייה – ''להתכתב'' בטוקבקים עם המנהיג המנוח.

הלינקים החמים: הבלוג של בן-גוריון (NRG) - הנה מישהו שלא ציפיתי לראות, בטח שלא בבלוגוספירה הישראלית. ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון. הבלוג שמתאר בקצרה את בן גוריון בגוף ראשון תחת המשפט: "כתבתי כמה ספרים, אבל בבלוגוספירה אני די חדש. כבר לא אתכם יותר מ-36 שנה, אבל עדיין רלוונטי לחיים שלכם, לא?". הבלוג, שהוקם כמחווה למנהיג, מכיל נאומים ואימרות של האיש והחזון.

יומני היקר, כאן דוד: (NRG) מסתבר שראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן-גוריון, הוא בלוגר פעיל למדי. במכון למורשת בן גוריון, החליטו לקשר בין מורשתו של ראש הממשלה המיתולוגי לבין זמננו, ולפתוח עבורו בלוג מיוחד. בבלוג תוכלו למצוא פוסטים משעשעים של המנהיג ההיסטורי, על דעותיו ומחשבותיו מהימים של אז.

ובבלוגוספירה: בלוגרים מפורסמים בהיסטוריה: דוד בן-גוריון, בבלוג 'סיפורי סבתא'. 15 Thoughts on Israel Life in Israel גדי טאוב על הבלוג של בן-גוריון אורן צור - מדע בזיוני

יום ראשון, 17 במאי 2009

מאי 1951: ביקור ראשון כראש ממשלה בארצות הברית

2.5.1951 נאום ליום העצמאות השלישי

אני יוצא הפעם מהארץ לא בלי עצב. צר לי להיעדר מחג-העצמאות השלישי במולדת. לחג זה יש השנה משמעות היסטורית מיוחדת. בחג העצמאות הראשון חגגנו נצחונות צבא הגנה לישראל. בשני - ביצור משטר דמוקרטי במדינה, כניסתנו לחברת האומות בנות החורין, כינון ירושלים מחדש לבירת ישראל.

השנה נחוג אחד המאורעות הגדולים ביותר בתולדותינו - קליטת ששים רבוא העולים הראשונים והכפלת הישוב היהודי במשך שלוש שנות קיום מדינתנו.

[...] אין זו נסיעתי הראשונה לאמריקא. בפעם הראשונה הלכתי לאמריקא לפני שלשים ושש שנה, כשגורשתי יחד עם חברי י. בן-צבי מהארץ ע"י ג'מאל פאשא בעוון הציוניות [...] מאז הלכתי לאמריקא כמה וכמה פעמים - תחילה בשליחות הסתדרות העובדים, אחר-כך בשליחות ההנהלה הציונית, כיו"ר הסוכנות היהודית.

[...] על תכנית נסיעתי לאמריקא הפעם - מוטב שאספר לאחר שובי ארצה.

ובצאתי אני שולח ברכת הפרידה לכל העם אשר בציון, ובמיוחד לחיילי צבא-הגנה-לישראל, ליחידות נח"ל וחיל המלואים ולשש מאות אלף העולים שזכו להגיע למדינת ישראל המחודשת.

להרחבה: בן גוריון מגלה את אמריקה

יום חמישי, 14 במאי 2009

Today, 61 years ago: President Truman recognizes the Jewish State

יומן בן-גוריון, 15.5.1948

העירו אותי פעמים הלילה. באחת - להודיע לי שטרומן מכיר במדינה היהודית. בארבע וחצי - ברווח שבין שתי שעות אלה לא ישנתי עוד - שאנשינו באמריקה דורשים שאדבר מיד ברדיו.

Ben Gurion's diary, 15.5.1948

They woke me up twice tonight. At one o'clock - to let me know that Truman has recognized the Jewish state. At 4:30 AM - between the two phone calls I haven't slept at all - to tell me that our people in America demand that I speak immediately on the radio.

This Government has been informed that a Jewish state has been proclaimed in Palestine, and recognition has been requested by the provisional Government thereof.

The United State recognizes the provisional government as the de facto authority of the new Jewish state. State of Israel.

Harry Truman

Approved

May 14, 1948.

להרחבה:

ערב הכרזת העצמאות: ויכוחים ותככים בוושינגטון

Additional readings:

Washington's Battle Over Israel's Birth

Harry S. Truman on His 1948 Proclamation Recognizing Israel

יום רביעי, 13 במאי 2009

Ben Gurion: Paulus was the real founder of Christianity

Sede Boker, 27.12.69
Dear Claes Goren Roos,
I must admit I am not a specialist on Paulus. In his youth he was a disciple of Gamliel and a bitter enemy of the young Christian community in Jerusalem. I think that he was the real founder of Christianity after he has seen the Vision near Damascus. I don't know about his life in Petra, but I like very much his 13th letter to the Corinthians ("If I speak in the tonguess of men and of angels").
Sincerely yours
D. Ben-Gurion
This post is dedicated for our new readers from The Jerusalem Post.

יום שלישי, 12 במאי 2009

בן-גוריון למשרד החוץ: משונה לקרוא לותיקן "הכס הקדוש" בלי מרכאות

ירושלים, ט"ז בטבת תשי"ב

14.1.52

למחלקת החקר –

זהו משונה שאתם משתמשים במונח "הכס הקדוש" בלי מרכאות, כאילו זהו מונח מקובל בלשון העברית. נניח שימוש זה לקתולים.

האין למצוא כינוי לא קתולי לותיקן?

ד. בן-גוריון

משרד החוץ

מחלקת החקר

כ"ו בטבת תשי"ב

24 בינואר 1952

לכבוד

מר בן-גוריון,

ראש הממשלה,

ירושלים

א.מ.נ.,

הנידון: השימוש בביטוי "הכס הקדוש".

שקלנו את הערתך בדבר השימוש העברי בכינוי "הכס הקדוש".

מסתבר כי כינוי זה מקובל בנוהל הדיפלומאטי והמדיני גם בארצות בלתי קאתוליות, פרט לארצות הקומוניסטיות ומדינות ערב.

האפשרויות שלפנינו הן:

א) לנהוג כחזית הקומוניסטית הערבית בנידון זה.

ב) לנהוג כמדינות הפרוטסטאנטיות וכממשלת הודו, ולראות בקדושת הכס לשון סגי נהור.

הננו מודים על הערתך שהביאה אותנו לידי בדיקת השיגרא.

נכיר תודה על פסק הלכה.

בכבוד רב

כתריאל כץ

יום ראשון, 10 במאי 2009

תקציב 1952: בן-גוריון מקצץ בביטחון. הרמטכ"ל מתפטר

צבא הוא ביסודו ובדרך כלל בזבוז כסף בכוח אדם. אך מעין בטוח מאש, גם במקרים מסוימים מונע אש (לפעמים גם מדליק שרפה). במדינות מתוקנות הוא גם מוסד חינוכי במידה ידועה, אצלנו הרבה יותר. מכשיר חלוצי, מנחיל לשון, מקנה ידיעת הארץ, מאחה קרעי שבטים, מעלה הכרח האדם,מחנך להתישבות, מטפל בעליה - חורג ממסגרת הבטחון, כשם שהבטחון חורג ממסגרת הצבא, כי גם עליה והתישבות הן ביטחון [...]

ולכן ארגון הצבא יש לכוון לקראת קיום בטחון שוטף, הגברת הפוטנציאל בשנים הבאות יש לקצץ שיא האזרחים, משרתי קבע וימי אמונים של מילואים.

יומן בן-גוריון, 13.2.1952

אינפלציה של צבא קבע לא רק יעלה לנו ביוקר, לא יהיה רק הרס במובן כלכלי וכספי, אלא יהיה לדעתי גם הרס הצבא. אינפלציה כזו פירושה שנקח לצבא הקבע כל אדם אשר ימשך לשם אם יבטיחו לו שיכון, מעמד, או זכויות אחרות. אנשים אלה יהוו סכנה לביטחון ולמדינה

ישיבת הוועדה הפוליטית של מפא"י, 24.7.1952

בעקבות התנגדותו של הרמטכ"ל יגאל ידין לקיצוץ בתקציב הביטחון, שהביאה בסופו של דבר להתפטרותו, כתב לו בן-גוריון את הדברים הבאים:

קראתי דבריך מאתמול – בצער ובהוקרה [...] נדמה לי שאינך רואה התמונה כמו שהיא. אני מאמין בהחלט לדבריך האחרונים, ואין בדעתי לתת לך להשתחרר מתפקידך. [...] ביטחון מדינת ישראל אינו עומד על הצבא בלבד [...] אסור שכוחות הבטחון יערכו רק מתוך ההנחה שבכל רגע עלולה לפרוץ מלחמה [...] יש הכרח לקצץ כעשרה מיליון מתקציב הביטחון [...] זה יתכן בקיצוץ צבא הקבע, העובדים האזרחים, קימוצים במילואים, וניצול יותר יעיל של נח"ל [...] אין מנוס מעובדות! [...] אני בטוח שדבר זה יתכן, כי הוא הכרחי.

שלך

ד. בן-גוריון

יום שלישי, 5 במאי 2009

או"ם שמום?

יומן בן-גוריון, 18.9.1967

כשמשה שרת ז"ל הובא על גלגלים לועידת מפא"י האחרונה לחלוק על מה שאמרתי כי "עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים אלא במה יעשו היהודים" - לא זכרתי מתי אמרתי זאת. היום מצאתי שזה נאמר בסוף נאומי במסדר צה"ל ביום העצמאות ברמת גן ביום ה' באייר תשט"ו - 27.4.55 (כלומר עשר שנים לפני הנאום של משה ז"ל).

נאום במסדר צה"ל ביום העצמאות, רמת גן, 27.4.1955

אולם לרבים מתושבי הארץ נדמה, כאילו באנו כבר אל המנוחה ואל הנחלה, ורק דאגה אחת מקננת בלבם: מה אומרים הגויים [...]אבל כשם שזוהי טעות מסוכנת להניח כי באנו כבר אל המנוחה ואל הנחלה, כן אין יסוד לבהלה מאימרות הגויים, גם כשאימרות אלו מדאיגות. הדברים המדאיגים אינם לגמרי חדשים, ועל רבים מהם התגברנו בשנים מעטות אלו [...]לא נהיה כפויי טובה כלפי הדברים הטובים שנשמעו בעצרת-או"ם ולהחלטה האפלטונית שנתקבלה למען הקמת המדינה – אבל נכיר הדברים כהוויתם, כי בלי עמלנו, מאבקנו וגבורתנו – לא היו כל תוצאות לדברים היפים ולהצהרות הנאות [...] ההיסטוריה אינה נעשית על-ידי דיבורים – אלא על-ידי מעשים. [...]כל הכבוד למוסדות או"ם וחברותיה, אבל כל עוד נבואת ישעיהו: "ולא ישא גוי אל גוי חרב" לא נתקיימה, וכל עוד שכנינו זוממים לכלותנו – לא ייכון בטחוננו, אלא על כוחנו אנו [...] עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים , אלא במה יעשו היהודים!

פתק ששלח משה שרת לבן-גוריון, 13.4.1955:

לב"ג שלום

קראתי ב"אגדת ימינו" שחודשה לסדר תשט"ו בשדה בוקר:

"ותאמר העצרת לבווין: לך לך מארץ זו, כי צעקו בני ישראל, ותקם מדינת היהודים".

אני סבור כי הפסוק המחושב והתמציתי הזה הוא הקובע את האמת ההיסטורית ולא הדיבורים שאתה מפלט בעידנא דריתחא על "אום שמום".

אני בטוח כי אלמלא החלטת העצרת ב-1947, לא היתה מדינת ישראל קמה ב-1948. אין זאת אומרת כי לא היתה קמה בכלל, או אפילו כי לא היתה קמה בדורנו, אבל אפשרויות אחרות שהיו טמונות בתעלומות העתיד באותם הימים אינן צריכות לטשטש ולהעלים מעינינו את הזיקה הישירה והבלתי אמצעית שבין הכרזת נובמבר 1947 בניו-יורק, והכרזת מאי 1948 בתל אביב.

שלך

משה