עמידה בראש המחנה עשויה לגבות
מחירים מהמנהיג. ברשומה הקודמת קראתם על כך שפעמים רבות הייתי רחוק ממשפחתי. היום
אכתוב לכם על נושא שלא רבים מדברים עליו – השינה. מאז התקופה המתוחה שלפני הקמת
המדינה השינה לא באה אלי בקלות.
באוגוסט 1947 כתבתי לפולה מכתב
מציריך, שם התקיימה ישיבת הוועד הפועל הציוני. הגעתי לשם אחרי מסע מפרך שעבר
בקהיר, רומא ואתונה. ושם, בין פגישה לישיבה, כתבתי:
"אחרי אמבטי וסם-שנה שכבתי
לישון, וביום שלישי בבוקר קמתי רענן והרצאתי בוועד הפועל על המצב בארץ, על צרכי הבטחון
ועל המלחמה בפורשים".
אחרי אותן שנים התקשיתי להרדם
בלי כדור שינה או שניים. הנה כאן מיומני מיום 3.9.1954:
אחר כך ניסיתי, לא בהצלחה
מרובה להרדם מבלי ליטול כדורים:
בשנת 1963, כידוע לכם, התפטרתי
מראשות הממשלה ולא שבתי עוד לתפקיד זה. כשחזרתי לביתי בשדה בוקר, רקמתי לי תכניות
מה אעשה בזמן שהתפנה לי. מצאתי הפתק שכתבתי אחרי כשנתיים וגיליתי שלא הצלחתי לעמוד
בתכנית, ואולי אף זה מן המחירים ששילמתי על התפקידים שמילאתי:
ואתם, הרוצים לשנות – הקפידו לישון,
אך זכרו שלעתים יש מחירים אישיים למעשה החלוצי. תעזו, תתמידו, תצליחו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה