י"ג טבת תשי"ג
31 בדצמבר 1952
למר י. פרץ שלום וברכה.
[...] ואשר למלת היחס "את" המסכנה. כליה - חס ושלום. אולם ברוב הגדול של המקרים היא מיותרת בהחלט, והראיה, מאות פסוקים מהתנ"ך, שמשמיטים "את", אם כי באותם הביטויים יש "את" בהזדמנויות אחרות [...]
ובכל מקום שאין "את" חסרונה לא מורגש כלל, סימן שאין בה צורך, אלא במקרים מועטים שאפשר לטעות בנושא ובנשוא. ובכל מלה מיותרת - יש בזבוז מרץ, נייר, דיו, דפוס והוצאות [...]
נסה לקרוא: "בראשית ברא אלהים השמים והארץ" - ותראה שלא חסר כאן כלום.
חכמינו הרגישו בדבר ור' עקיבא היה משום כך דורש תלי תלים של הלכות על "את" כשם שהוא עשה זאת על "אך" ו"גם". סימן ש"את" אינו נחוץ לגופו.
בכבוד רב
ד. בן-גוריון
כ"ט בחשון תשי"א
3 בנובמבר 1950
למר יצחק אבינרי
אדוני הנכבד,
שמתי לב למאמרך ב"על המשמר" [...] יודע אני בקיאותך המפליאה בלשוננו ובדקדוקה, וזו תהא העזה רבה מצדי לחלוק על דעתך, ואעפ"כ נראה לי שהמלה "את" היא מיותרת [...]
יכתוב כל איש לפי טעמו. ברור לי שמותר לכתוב בלי "את" כשם שמותר להוסיף "את", אם כי הוא מיותר.
בהוקרה רבה
ד. בן-גוריון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה