יום ראשון, 14 ביוני 2009

1949: הקונסול האירני לבן-גוריון: פרס מעוניינת שבתוך מדינות ערב תהיה מדינה חזקה לא ערבית

22.4.49 יום ו' כג' ניסן

בא אצלי הקונסול האירני. מברך אותנו לנצחוננו. פרס מעוניינת שבתוך מדינות ערב תהיה מדינה חזקה לא ערבית. הוא גאה על עזרת פרס (בימי כורש) ליהודים, עזרא ונחמיה הוא רואה כפרסים. הוא מבקש להחזיר פליטים פרסים - 45 משפחות בחיפה ועכו - 200 נפש, יש להם כ-36 בתים רובם בחיפה הפליטים עכשיו בלבנון, בחוסר כל, רוצים לחזור [...] הבטחתי לברר מצב הבתים ואם אפשר לפנותם, כי אין טעם להחזיר אנשים שלא ימצאו דירה. הוא ביקש גם על פרדסו של גדול פרסי, מדינאי חשוב, סיד זיא-א-דין טבא-טבאי, היה פעם בארץ, עכשיו בטהרן, אולי יהיה עוד ראש ממשלה, פרדס שלו באדמות הפקר ע"י בית-חנון, אנשינו הוציאו המשאבה והצנורות. מבקש להחזיר רכוש זה למען אפשר יהיה להשקות הפרדס.

עידכון, 14.6.2009, 10:00: נתאי פרץ, בלוגר וידיד המערכת, מדווח בטוויטר כי בידיו עדות מצולמת של מפרקי המשאבה. שמותיהם של "אנשינו" שמורים במערכת. ראו גם את הפוסט שפירסם בבלוג של סיפורי סבתא.

יום רביעי, 10 ביוני 2009

לכבוד שבוע הספר: שאלות משונות. תקרא בספרים ותלמד

14.1.1954

שלום רב.

  1. ברצוני לשאול כמה שאלות והם: מה היא מתרת החינוך במדינה?
  2. האם אפשר להגדיל את שכר עבודתם של הפועלים?
  3. מדוע הערבים אינם רוצים לעקיר במדינת ישראל?
  4. מדוע העולם לא רוצה לעקיר בירושלים כבירת ישראל?

מאת החניך שמואל בלומנטל

מוסד "אלוני יצחק"

דאר פרדס חנה

(שגיאות הכתיב במקור)

שדה בוקר 17.1.1954

לשמואל בלומנטל – שלום רב.

גם לי יש שאלה אליך: מדוע אתה פונה אלי בשאלות משונות?

תקרא סעיף 2 של חוק החינוך הממלכתי ותדע מהי מטרת החינוך בישראל.

תקרא בספרים ותלמד – ותקבל בעצמך תשובה לשאלותיך.

בכבוד רב

ד.בן-גוריון

שאלת שמואל בלומנטל

תשובה

יום שלישי, 9 ביוני 2009

בן-גוריון על שחיתות במפא"י: יש לעקור מעשי השחיתות…אבל אמרתם דברים קשים שהם יותר מהאמת

ירושלים, כ"א בחשוון תשי"ב

20.11.51

לקבוצת חברי מפלגת פועלי א"י בחיפה [...]

חברים יקרים,

קראתי דבריכם בתשומת לב. אין לי ספק שיש אווירה מורעלת בצבור, ושבחלקה היא פרי מעשי שחיתות, ובחלקה - פרי השמצה מכוונת, ובחלקה - פרי חוסר חינוך ממלכתי מצד אחד וחוסר הסברה ואינפורמציה מצד שני.

ואין לי כל ספק שיש לעקור מעשי השחיתות - אם הם רבים או מועטים, ויתכן שאינם מועטים כלל וכלל, - קודם כל בתוכנו וגם במדינה בכלל. אמנם לא תמיד זה אפשר, כי כשבאים לברר עובדות, אנשים, תאריכים, פרטים קונקרטיים - נתקלים בדברים סתמיים. או שהעובדות המסוימות אינן קיימות, או שאנשים מסרבים למסור עליהן, לפעמים מתוך פחד, לרוב מתוך הרגל יהודי נפסד שזוהי "מלשינות". הציבור לא התרגל עדיין לכך שאנו חיים במדינה יהודית, ושחובת כל אזרח לסייע לשמירת החוק ולשומרי החוק.

[…]  לשם עקירת האטמוספירה המורעלת – יש צורך לא רק בהוקעת החטאים והחוטאים. יש הכרח בתנועה חינוכית וחלוצית חדשה, שאני מקווה בוא תבוא […]

אולם אני חייב להביא צערי על קטרוג סיטוני ומופלג שיש במכתבכם: "דעתנו היא כי אמנם נתונה עתה מפלגתנו בתהליך של ירידה מוסרית מהירה, ואין מתגלים בה הכוחות הפנימיים לעמידה בפרץ". – אני מניח שהכללה מרחיקת לכת זו היא פרי מרירות מוצדקת למראה התפרקות מוסרית מתרחבת בצבור כולו, אבל אמרתם דברים קשים שהם יותר מהאמת כמות שהיא, אבל אין אדם נתפס על צערו.

עליכם להמציא כל העובדות המגונות והמפוקפקות לועדת הבקורת, כי עדיין יש דין ודיין בישראל ובמפלגה.

 

בב"ח

ד.בן-גוריון

0000139902001

0000139902002

יום שלישי, 2 ביוני 2009

למה חשובה התגוננות העורף? - בעקבות התרגיל הגדול

מדברי שר הביטחון בישיבת הפתיחה של מועצת הג"א הארצית. [...] ההכרח בהתגוננות אזרחית במקרה של מלחמה נובע מהאופי של המלחמה והתגוננות זו יש לה שתי מטרות עיקריות. יש לה עוד כוונות אחרות נוספות שאעמוד עליהן בהמשך דברי. ההבדל היסודי בין מלחמות בימינו ובין מלחמות בזמן העבר הלא כל כך רחוק, עד אמצע המאה ה-19, הוא שתמיד היו מלחמות בין צבאות, בין שאלה היו צבאות מקצועיים כמו בימי הביניים ובין שאלה היו צבאות עממים כמו במאה ה-19, אבל העם האזרחי עמד תמיד מחוץ לשטח המלחמה ובדרך-כלל לא שימש מטרה להתקפת האויב ולא היה צורך מיוחד, בייחוד בארצות תרבות, בהתגוננות אזרחית. לא כן המלחמה בימינו. היא טוטאלית. היא פוגעת בכל איש. היא עלולה אפילו לפגוע בתינוקות ואינה מבחינה יותר בין חייל ובין אזרח, בייחוד במלחמה האווירית. בעצם בין הפצצה מהאוויר ובין הפצצה אטומית אין שום הבדל מהותי. יהיה בזה משום עוון וסכנה, אם יחד עם התכוננות למקרה של מלחמה, יחד עם הכשרת הנוער להתגוננות בשדה הקרב, לא נאחז באותם האמצעים, העלולים להגן על האזרחים, אשר אומנם אינם משתתפים בקרב, אבל הם משמשים מטרה להתקפות האויב. הניסיון המר ממה שהיה לנו ממלחמת השחרור, מיד בלילה הראשון, הוכיח לנו האמת המרה האכזרית של אופייה החדש של המלחמה. יחד עם פלישת האויב, הופצצה עיר זו (תל-אביב) על ידי מטוסי האויב. אולם להתגוננות זו יש עוד מטרה אחת בעלת חשיבות רבה. אנו במקרה של מלחמה, נשלח את בנינו הצעירים והרעננים ביותר, הבנים והבנות, לשדה המערכה. זה מחייב שאיש הצבא שייצמא בשדה הקרב יהיה בטוח, עד כמה שדבר זה אפשרי, שהוריו וקרוביו, משפחתו, ילדיו, מוגנים ולא יהיה שרוי הדאגה גדולה. [...] אולם להתגוננות זו יש עוד מטרה אחת בעלת חשיבות רבה. אנו במקרה של מלחמה, נשלח את בנינו הצעירים והרעננים ביותר הבנים והבנות לשדה המערכה. זה מחייב שאיש הצבא שיימצא בשדה הקרב יהיה בטוח, עד כמה שדבר זה אפשרי, שהוריו וקרוביו, משפחתו, ילדיו, מוגנים ולא יהיה שרוי בדאגה כפולה. בזה יש ביוטי לכך שהדאגה לביטחון המדינה איננה דאגתו של חלק אחד של העם, חלק אשר קוראים לו בשם צבא, כי אם דאגתו של העם כולו: ביטוי לכך שקיימת מסגרת כוללת, המקיפה גם את האזרחים בלי מדים וגם את האזרחים במדים, שהם שניהם שותפים תמיד לדאגה הזאת- לביטחונה של המדינה.

יום ראשון, 31 במאי 2009

לזכרו של אפרים קציר: דיון בשינוי שיטת הבחירות

27.8.59 יום ה' [...] עוד בבוקר הודיעו לי כי היום מתקיים כנוס אקדמאים במכון ויצמן, יזום ע"י ועדה של יגאל ידין, אפרים קציר ועמוס די-שליט בשאלת שיטת הבחירות. ידברו שם יזהר הררי ואנכי. בשמונה בערב הגעתי לשם ומצאתי את יזהר מסיים תשובותיו לשואלים. אחר כך הרצתי אנכי, וגם אני נשאלתי: עמוס שאל: למה נעדיף בחירות אזוריות על אחוז חסימה גדול? אם כי אהיה מועמד בשדה בוקר, ובבחירות יתחרו שורץ מהמושבים ןיזהר הררי - במי יבחר? האם בחירות אזוריות לא יביאו לפער אקדמי - כלומר אי בחירתם? אפרים קציר שאל: מי יקבע האזור? איך יכנסו מומחים לכנסת? האם בחירות אזוריות לא יחלישו האינטרס הלאומי הגדול? (הנגב, למשל?). רכטר: כלום בבחירות איזוריות לא יוכלו להופיע 11 מפלגות? איך יובטח משטר דו מפלגתי? שלום רוזנפלד: (ביו עוד עיתונאים): גם בשיטה אזורית תהיה זיקה למפלגה? יש נדידת אוכלוסין במדינה? מנין הביטחון שלא יופיע איש מפורסם בעצמו ברשימה? גמזו שאל: האם יצמד הנבחר למחוזו? שפרינצק הצעיר: גם בבחירות איזוריות תצטרך המפלגה להתחשב עם רצונות האישים השונים. צפרוני (הבוקר) על חוסר חוקה, יגאל שואל היש ביטחון בשיטה איזורית - שיעשו מכון ויצמן, אוניברסיטה ותכניון למחוז בחירה. עניתי. החליטו לכנס כנוס שני עם שני מרצים בעד ונגד, ואחר כך יוקם ועד ציבורי למען בחירות איזוריות. חזרתי לת"א. שיטת הבחירות בישראל על שיטת בחירות איזוריות במכון הישראלי לדמוקרטיה

יום שישי, 29 במאי 2009

הביכורים אשר שלחתם הם ראשית הנצחון

הקריה, כט' בסיוון תשי"ג 12.6.53
חברים יקרים בכרמי עין גדי, קיבלתי בשמחה ובהודיה ביכורי תוצרתכם מעל חופי ים המלח. התיישבות צ. ה. ל. בעצק השדים - הוא ים המלח - משלבת אתנו בראשית הקדמונות של תולדות עמנו ומקשרת אותנו עם המלחמה הראשונה שנזכרה בתנ"ך שבה הופיע הלוחם המנצח העברי הראשון - אברהם אבינו (בראשית פרק י"ד) כבן ברית נאמן, אמיץ ונדיב לב שהושיע לידידיו - מבלי להנות בעצמו מפרי נצחונו. היא גם [---] אותנו בשירת הרועים הנלהבת והאדירה המיוחסת לשלמה, ומה שחשוב אולי מכל - היא מרמזת על עתידות פריחה ואכלוס בקצות הישימון, שבו נחלקו הקרבות המיואשים האחרונים של מגיני ירושלים ובו גם נשמרו השרידים היקרים של ספרותינו העתיקה עד ימי בר-כוכבא. עם פתיחת כביש סדום והיאחזות הנחלאים על גדות ים המלח - נפתח פרק חדש בתולדות המאבק הגדול שלנו במולדת, מאבק בפגעי הטבע שהשמו חלקים גדולים של ארצינו. בנצחונינו במאבק זה, יותר מאשר בכל המאבקים המרובים שעלינו לנהל עם כוחות עוינים אחרים - תלוי כל עתידנו. ואשריכם שניתן בידיכם אחד המשלטים המכריעים בשדה מלחמה זה. בעבודה, המדע ובגבורת הרוח ננתח במאבק זה - והביכורים אשר שלחתם הם ראשית הנצחון.
תחזקנה ידיכם ד. בן גוריון.

יום ראשון, 24 במאי 2009

קדימה הפועל - לאחד את הפועל ומכבי?

יומן בן גוריון
כ"א טבת 19 בינואר [1933] מרכז הפועל. היחס להצעת ראש המכבי על הסתנפות "הפועל" לברית העולמית של המכבי. דוב חושש שזהו מוקדם, ויכביד על סידור היחסים בין חברי הפועל והמכבי. פרלשטיין - הפועל נגד ההסתנפות. א) מפני טעמים פרינציפיוניים הדבר אסור, ב) מפני שהסתנפות זו תזיק ליצירת הפועל בחו"ל. בג - יש הבדל בין ספורט פועלים לבין ספורט בורגני. נגד התחרויות עם מכבי מלבד בכדורגל ואין כל ענין בהסתנפות. העירותי שהעמדה הפרינצפיונית של ההסת' [ההסתדרות] היא בדיוק ההיפך ממה שקבעו אנשי "הפועל". עמדתה הפרינצפיונית של ההסת' היא בעד הסתנפות, א) מפני שאין אנו יכולים להסגיר את התנועה לאחרים. חברי המכבי בחו"ל אינם מוכרחים להיות שונאי הפועלים. הנוער שלהם אינו שונה מהנוער שלנו. ב) מפני שאין אנו רוצים למסור למכבי האר"י את תנועת המכבי בעולם. נחוץ שכל חבר המכבי בעולם ידע שבא"י [ארץ ישראל] יש לו חברים ספורטאים בהפועל. אין לזהות את מכווני המכבי בארץ עם מכווני המכבי בעולם. אנו צריכים לחייב הסתנפות, אבל מובן מאליו בתנאי של עצמיות מלאה של הפועל וזיקתו הבלתי אמצעית להסת'. [האיחוד לא בוצע בסופו של דבר]