יצאתי הבוקר לבני ברק לפגישה עם חזון איש [...] העמדתי לפניו השאלה [...] יש יהודים כמוך וכמוני. איך נחיה יחד? איך נהווה יחידה?
חזון איש הקשיב בבת צחוק קלה ופיקחת. יש לו פנים וענינים של איש רוח [...] הוא ענה [...] מדוע מוכרח בחור צעיר לעבוד בשבת דווקא ליד ביתי? מדוע לא יכלים גם אתם לשמור שבת - כלום זה מזיק? [...] אמרתי גם אנו מוקירים השבת, ורוצים בעונג השבת, אבל תפיסתנו שונה [...] והן לא תיתכן שתאנסו אותנו [...] כלום אינו מודה שאהבת ישראל קודמת לכל? [...]
לבסוף גמר דבריו [...] יש דברים שנמסור עליהם נפשנו; אנחנו אולי מעטים, אבל כשנמסור נפשנו נהיה חזקים, ולא יהיה כוח שיתגבר עלינו.
דיבר כל הזמן ברוח טובה ורבת צחוק, בלי זעם קנאי, אם כי בלי ספק יש בו נימה קנאית, אם כי סמויה מן העין.
יפה, כל הכבוד
השבמחקהאם אפשר להעלות את שני הדפים האחרונים ברזולוציה גבוהה יותר? ככה אי אפשר לקרוא אותם.
תודה על ההערה.
השבמחקהעניין סודר.
מה הפירוש של המשפט בסוף "השיחה ארכה כחמישים רגע." חמישים דקות?
השבמחק