ב"ה יום ג' ט' בתשרי ערב יום הכפורים התשי"ט, 23.9.1959
לכבוד
ה'ה מר דוד בן-גוריון ראש הממשלה לישראל.
השלום והברכה.
ביום זה ערב יום הכפורים לשנת תשי"ט הוא היום הנורא בו עומד אדם לפני בוראו למשפט ולחתימת דינו נושא גם אני עיני לאבינו שבשבמים ושופך את נפשי לפניו להתודות על חטאי ומעללי אשר עוללתי בשנה זו. ואומר אני חטאתי עויתי ופשעתי נגד אלהים ואנשים והעם וכנגד כבוד השר וראש הממשלה מר דוד בן גוריון. ואין יום המקום מכפר על עבירות שבין אדם לחבירו עד שיבקש ממנו מחילה וירצהו. וכזאת אני עושה ואני החוטא והמתחטא שוטח לפניו את בקשתי כי יכללני גם אני בין שאר בני העם, כי ימחל לי בין שאר בני ישראל כי לכל העם בשגגה. עם ודויי ביום הדין לפני דיין האמת אשטח תפילתי לפניו ואתפלל במידת הרחמים ויהפוך את דיני וישים עצמו לפרקליט לעמוד למליץ טוב ונאמן בעדי לחונני ולהוציאני מבית כלא. ישלם ד' פעלך ותהי משכורתך שלמה מאת ה' אלהי ישראל אשר אנו חוסים תחת כנפיו.
ואסיים בברכת גמר חתימה טובה החוטא והמתחטא
משה דוויק
ירושלים, ו' בחשון תשי"ט
20 באוקטובר 1958
למשה דוויק – שלום רב.
קיבלתי מכתבך , ואני מוחל לך על אשר עשית לי, ואני מודיע לך שאין לי בלבי כל טינה נגדך. אולם אתה כנראה לא מרגיש שחטאת לא רק כלפי אנשים מסוימים (מלבדי נפגעו עוד חברים) אלא נגד שלום המדינה והכנסת, ואין בסמכותי למחול החטא הזה.
עליך להרהר ולבדוק מה הביא אותך לידי כך, ואם באמת עקרת מלבך המניעים שהביאו אותך לידי המעשה הנורא שעשית, ואינך צריך להקל על עצמך המלאכה רק בחרטה של דברים, אם כי אני מניח שהדברים יצאו מלבך. יש בוודאי משהו לא טוב שהביא אותך לעשות מה שעשית, ואותו עליך לעקור.
ד. בן-גוריון
שדה בוקר, 9.7.68
לשר המשפטים יעקב שמשון שפירא – שלום,
תתפלא אולי שאני פונה אליך. יודע אתה בלי ספק מקרה זריקת הפצצה על ידי משה דוויק לשולחן חברי הממשלה לפני 11 שנה. נדמה לי שכדאי לתת חנינה לצעיר זה – כי הוא כבר בא דיו על ענשו. איני בטוח במי תלוי הדבר, אבל בלי ספק שאתה האדריסה הנכונה
בכבוד רב,
ד. בן-גוריון
