‏הצגת רשומות עם תוויות מלחמת העולם הראשונה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מלחמת העולם הראשונה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 11 בנובמבר 2018

100 שנה לתום מלחמת העולם הראשונה: "נכנסתי שוב, לאחר גלות של שלוש שנים ושמונה חדשים, לתל אביב (יפו) אשר ממנה גורשתי 'לתמיד'"


היום מלאו 100 שנים לסיומה של מלחמת העולם הראשונה.
כשפרצה המלחמה הגדולה ישבתי בקושטא (איסטנבול) בהיותי סטודנט למשפטים. עם פרוץ המלחמה גורשתי, יחד עם חברי הטוב יצחק בן-צבי – בתחילה לאלכסנדריה, ומשם לאמריקה. באמריקה הוספתי לפעול למען המטרות הציוניות וגם נישאתי לפולה. אחרי הצהרת בלפור, יזמנו והקמנו הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי. התגייסתי לצבא הבריטי והגדוד הוצב במצרים לאימונים. הנה תמונתי המפורסמת במדי הצבא הבריטי:


בזמן שירותי הצבאי נולדה לי בתי הבכורה, גאולה. ב-6.11.1918 זכיתי לשוב סוף סוף לארץ ישראל, וכתבתי על כך לפולה ולגאולה (המכתב, יש לציין, נכתב ביידיש ותורגם לימים על ידי יהודה ארז):


















הדבר הראשון שעשיתי עם הגיעי לארץ ישראל אחרי תקופה ארוכה כל כך, היה, כמובן, הצטרפות לישיבת מפלגה בתל אביב:





ב-11.11.1918 נסתיימה, כידוע, המלחמה הגדולה. ביומני ציינתי הדבר בקצרה (ה"אליס" הן Allies, מה שכונה לימים "מדינות ההסכמה"):




המלחמה שינתה גורלם של רבים – פרטים ועמים. סיום המלחמה בישר על עידן חדש, עבורי באופן פרטי וגם עבור תנועתנו. חשוב שנזכור, שגורלנו תלוי בתולדות העמים, אך גם במעשינו אנו.

תעזו, תתמידו, תצליחו!

יום ראשון, 29 באוקטובר 2017

לרגל 100 שנים לקרב על באר שבע: "אין ספק שכבושה של באר שבע הוא פתיחה למאורעות רבי הערך שבהם תלוי עתידה של ארץ מולדתנו"



לפני כמאה שנים, ב-31.10.1917, כבשו כוחות חיל המשלוח המצרי של האימפריה הבריטית את העיר באר שבע מידי הצבא העות'מני. באותו זמן ישבתי בגלותי באמריקה, שם כתבתי והרציתי בעניין ארץ ישראל והתנועה הציונית. אז גם התחלתי, יחד עם חברי יצחק בן-צבי, להגשים את הרעיון להקמת גדוד עברי שייקח חלק במלחמה לצד הצבא הבריטי.

בראשית נובמבר הגיעה הידיעה על כיבוש העיר באר שבע. אני כתבתי מאמר לשבועון של מפלגת "פועלי ציון" באמריקה,  "דער אידישער קעמפפער". המאמר תורגם גם לעברית וראה אור בעיתון "התֹרן", שיצא אף הוא בארצות הברית. הנה קטע מתוך המאמר:


"כשמונה חודשים עברו מזמן שצבאות בריטאניה התקרבו בפעם הראשונה לדרומה של עזה. בפעם ההיא נכזבה תוחלתם של האנגלים לכבוש מהר את הארץ. צבאם לא יכול להתקדם ולהגיע אפילו עד עזה. ולא עוד, אלא שנהדף אחור ונאלץ לשוב עד אל-עריש, בגבולה הדרומי של ארץ ישראל. כחצי שנה אחרי זה כמעט שלא נשמע כלום על-דבר תנועת המחנה על גבול מצרים. נראה היה כאילו נתיאשו האנגלים לגמרי מחדור לארץ-ישראל.

ופתאום באה לפני ימים אחדים הידיעה, שהצבא האנגלי כבש את באר שבע, עיר הגבול הדרומי, ממזרחה של עזה.

מבחינת המלחמה העולמית אין לנצחון זה חשיבות גדולה, וכמעט שלא ישפיע על מהלך-המאורעות בשדות המערכה העיקריים, אלם מבחינת עתידה של ארץ-ישראל הרי זה מאורע גדול רב-הערך, שעומדים אנו בראשית תקופה חדשה בתולדותיה רבות-ההרפתקאות של ארץ מולדתנו...

עוד השעה מוקדמת לחזות עתידותינו ולצפות הקורות מראש, אבל אין ספק שכבושה של באר שבע הוא פתיחה למאורעות רבי הערך שבהם תלוי עתידה של ארץ מולדתנו"
ניו-יורק, כ"א חשון תרע"ח

 

אכן, כיבוש באר שבע היה מאורע אחד שהתחיל רצף של שינויים בארץ-ישראל, שיצרו את התנאים להקמת המדינה. וגם בשנים לאחר הקמת המדינה הייתה באר שבע עיר חשובה במפעלנו ובה הודגמה התעוזה, ההתמדה וההצלחה של מפעל זה.
וגם אתם, קוראים וקוראות - תעזו, תתמידו ותצליחו.