61 שנה להטבעת אלטלנה. בן-גוריון בראיון, 18 שנה מאוחר יותר: הייתי עושה זאת שוב באותה דרך בדיוק!

וגם "אלטלנה", שכוס תרעלתה טרם טפטפה את ארסה לחיינו עד תום, היא מקור-גאווה לבן-גוריון: "זה היה הדבר הכי חמור. הכי נורא! הייתי מצוווה לירות בה בתותח ההוא גם אתמול, גם היום! בלי חרטה! הייתי עושה זאת שוב באותה דרך בדיוק! באותה דרך בדיוק! בשביל להציל העם! ועל זה הוחלט בממשלה, באותו בוקר, פה אחד! כולם הסכימו!"

מתוך "בן-גוריון מדבר"/ראיון עם דב גולדשטיין, מעריב, 28.9.1966

הצג את האלבום כולו

להרחבה: אונייה בוערת בחוף ירושלים – גילויים חדשים בפרשת אלטלנה - הארץ

בחירות 1965: פרס לבן-גוריון: היה טוב לחזור, אך אין למי.

29.12.1965, יום ד' אחריהם בא שמעון. רואה חזית שחורה במצב במדינה. הון בורח לחו"ל. חברות ישראליות משקיעות כספים בחו"ל. עומדים בעוד שנה לפני משבר. ממשלת אשכול לא תאריך ימים יותר משנה, וגם מפני מחלתו של אשכול וגם מפני המצב. או שיהיו בחירות חדשות או שספיר יהיה ראש ממשלה. הסכנה שאנשי אחדות העבודה יקבלו לרשותם את המפלגה. גולדה עוזבת, איש לא ביקש ממנה שתישאר. מלבד ארן אין איש. יגאל, גלילי, משה כרמל ובן אהרון יקחו בידם ההנהגה במפא"י. שאלתיו: אתה סבור שאנשי רפי צריכים לחזור? היה טוב לחזור - אבל כנראה אין למי.

בחירות 1965: בן-גוריון הולך לאופוזיציה

17.11.1965, יום ה' השתתפתי הבוקר בכנס חברי האיחוד מרפי. דיברתי על סיבות הצלחת המערך - הירושה של מפא"י, של חברי מפאי יש להם חלק בירושה, אבל אה"ע זכה מן ההפקר, הפחד משלטון בגין והלחץ של שלושה מנגנונים (הסת', סוכנות, ממשלה, נוסף המפלגה). הופעת רפי בבחירות הופעה של התנדבות מתוך מניעים מוסריים בלבד, אם נדע לשמור על רוח זה נשנה פני העם. לא נשתתף בממשלת המערך, אבל נדון כל דבר לגופו, נתמוך בהצעה ובמעשה חיוביים, ונשלול שלילים. נבדיל בין מישור ממלכתי ובין מישור עירוני והסתדרותי.