האם היית רוצה לחיות מאה וחמישים שנה? -"בהחלט": לרגל יום בן-גוריון ופטירתה של רות בונדי

ב-23.3.1965, באו לראיין אותי בשדה בוקר העיתונאים רות בונדי ורפאל בשן. רות בונדי נצטיירה בראשי כבחורה "פראית". על המפגש כתבתי מעט ביומני:

הראיון, שעסק בעיקר במדרשת שדה בוקר, התפרסם בדבר השבוע של אותו שבוע. ידוע לי שהשבוע תציינו את יום האזכרה ה-44 למותי. מה שאולי פחות יודעים הוא שהשבוע הלכה לעולמה רות בונדי - עיתונאית, סופרת ומתרגמת. בחרתי להביא בפניכם קטע קצר מהראיון (הראיון המלא בקישור זה):

ב-7.12.1973, כמה ימים אחרי מותי, פרסמה בונדי רשימה ארוכה ב"דבר". גם ממנה בחרתי קטע קצר לרשומה זו (הרשימה המלאה בקישור זה):

רבים הצטערו כאשר התפטרתי מן הממשלה. בוודאי רבים יותר כאשר נפטרתי. אולם הדרך להגשמת חזון נביאי ישראל וחברת המופת בוודאי לא תלויה בי בלבד, אלא בכל אדם בישראל: תעזו, תתמידו ותצליחו! 



"אני מתנגד שאיזה דבר בארץ יקרא על שמי...": לרגל 43 שנים לפטירתו של בן-גוריון

בנובמבר 1959 קיבלתי מכתב מאת שמעון מחלוף מאשקלון, בו בישר לי שהחליט לקרוא לבנו על שמי, לאחר נצחון מפלגתי בבחירות:

"בשקט ובשלווה אני מרשה לעצמי היום לשבת ולכתוב לך שורות אלה, לאחר נצחונך המזהיר על יריבך. מגיע לך חזק ואמץ 'אל תערוץ ואל תיחת כי עמך האלוקים תמיד'... בחודש ינואר 1959 נולד לי בן וקראתי לו בשם מחלוף בן גוריון. היו הרבה מהשכנים שאמרו מיותר זה מאחר ויש סכויים שבן גוריון ירד מהשלטון ולא כד(א)י לקרוא לו על שם מנהיג שעומד (לאבד) את הכתר...
בהוקרה משפחת מחלוף שמעון
אשקלון"
(לחצו כדי להגדיל)

שמחתי לקרוא על תמיכתו של אדם פשוט מאשקלון, אולם לא רציתי שדברים ובכלל זה אנשים יקראו על שמי. אינני עושה את מעשיי כדי לזכות בפאר ותהילה. השבתי למחלוף הדברים הבאים:

לאחר ימים אחדים השיב לי מחלוף מכתב ובו הסביר את הבחירה לקרוא בשמי לבנו והבטיח להזמינני לבר המצווה של הילד:

גם על זאת השיבותי לו, שאיני מאשימו בדבר:

היטב ידוע לי שלאחר מותי נקרא יותר מדבר אחד על שמי. זו לא הייתה צוואתי ולא הייתה כוונתי כאשר עשיתי את שעשיתי. ולכם, ההולכים בדרכי לא עבור תהילה אאחל:

תעזו, תתמידו, תצליחו!