היום
ברצוני להפליג יותר ממאה שנים אחורה. פסח מתקרב ואני נזכר בחג פסח מוזר אחד בשנת
תרע"ה (1915). מספר שנים קודם לכן, הבשיל בי ובחרי רעיון ההתעתמנות – הצטרפות מרצון לאימפריה העות'מנית. אף נסעתי עם ידידי
יצחק בן-צבי לקושטא, שם למדנו שנינו משפטים. המלחמה הגדולה עוררה עמה תקווה גדולה
עבור מפעלנו בארץ ישראל. בן-צבי ואני עמלנו על הקמת גדוד עברי בצבא העות'מני, אלא
שהמהלך לא צלח. יותר משרצו העות'מנים בעזרתנו, הם חששו מהפעליות הציונית שלנו
וגרשו אותי עם כמה משותפיי מארץ ישראל. בסופו של דבר הגעתי לאמריקה, אך התחנה
הראשונה במסע הייתה מצרים:
חג חירות
שמח.
