"אני הצעתי כי למען איחוד ירושלים יש להרוס את החומה...": לרגל 50 שנה לכיבוש ירושלים

מי שקרא דברי אחרי מלחמת ששת הימים או ראה הסרט החדש בכיכובי, יודע שלא חשבתי שיש לקדש את שטחי ארץ ישראל ושכדאי לשאת ולתת עליהם תמורת שקט מצד שכנינו. אולם, על ירושלים חשבתי שכלל אין לוותר ויש לעשות הכל כדי לאחדה ולהחיל ריבונותנו בכל שטחה.

ביומני, מיד לאחר כיבוש העיר, כתבתי הדברים הבאים:

(קצת על האישים המוזכרים כאן: מ. שפירא - הוא חיים משה שפירא, שר הפנים דאז, מראשי המפד"ל; עזר ויצמן - ראש אג"ם בצה"ל; מרדכי הוד - מפקד חיל האוויר)

והנה התמונה שהנציחה מחיקת השלט (צילם מיכה בר-עם):

היו לי עוד כמה רעיונות באותם ימים, אולי מעט מוגזמים, כמו זה שהצעית בישיבת מרכז רפ"י:

 

גם אם זו הייתה הגזמה, הרי שכל כוונתי הייתה סמלית, ויתכן שטוב הדבר שלא התממשו, בעצת טדי הנבון:

אני כבר לא איתכם מאז שנת 1973 ולא זכיתי לראות בעיני את ירושלים המאוחדת ממש – אתם ודאי נהנים מאיחוד העיר יום יום, האין זה כך?

ואתם ואתן, גם אם נדמה שיש לכם רעיונות מוגזמים או מופרכים - תעזו, תתמידו, תצליחו. 

 

בחירות 1965: בן-גוריון הולך לאופוזיציה

17.11.1965, יום ה' השתתפתי הבוקר בכנס חברי האיחוד מרפי. דיברתי על סיבות הצלחת המערך - הירושה של מפא"י, של חברי מפאי יש להם חלק בירושה, אבל אה"ע זכה מן ההפקר, הפחד משלטון בגין והלחץ של שלושה מנגנונים (הסת', סוכנות, ממשלה, נוסף המפלגה). הופעת רפי בבחירות הופעה של התנדבות מתוך מניעים מוסריים בלבד, אם נדע לשמור על רוח זה נשנה פני העם. לא נשתתף בממשלת המערך, אבל נדון כל דבר לגופו, נתמוך בהצעה ובמעשה חיוביים, ונשלול שלילים. נבדיל בין מישור ממלכתי ובין מישור עירוני והסתדרותי.