בשנת 1951 פנו אלי מספר חברי מפא"י מחיפה בעניין שחיתות שפשתה במפלגתנו. בודאי כבר קראתם מכתבם בבלוג זה ברשומה מלפני כתשע שנים. חשבתי שאולי הם מפריזים בהערכתם היקף השחיתות, אולם אין ספק שעלינו לעקור הנגע הזה מתוכנו:
"ואין לי ספק שיש לעקור מעשי השחיתות - אם הם רבים או מועטים, ויתכן שאינם מועטים כלל - וקודם כל בתוכנו וגם במדינה בכלל. אמנם לא תמיד זה אפשר, כי כשבאים לברר עובדות, אנשים, תאריכים, פרטים קונקרטיים - נתקלים בדברים סתמיים. או שהעובדות המסוימות אינן קיימות, או שאנשים מסרבים למסור עליהן, לפעמים מתוך פחד, לרוב מתוך הרגל יהודי נפסד שזוהי "משלינות". הציבור לא התרגל עדיין לכך שאנו חיים במדינה יהודית, ושחובת כל אזרח לסייע לשמירת החוק ושומרי החוק"
אמנם, אין כנראה שלטון חף לגמרי משחיתות. אולם על המנהיגים להילחם בשחיתות ולבער אותה, לעמוד בפרץ לא מתוקף חוק בלבד, כי אם מתוך הכרה חינוכית וחלוצית בדבר הצורך בחברה מתוקנת. אין מקום במדינה מתוקנת לדבר על הלשנה, ודאי שלא כאשר הדברים יוצאים מפי מנהיגי הציבור.
האמנתי ועודני מאמין שאפשר לבער נגע השחיתות במדינה. ואם דמות החברה והמדינה חשובה לכם, ודאי תסכימו איתי: תעזו, תתמידו, תצליחו.
"ואין לי ספק שיש לעקור מעשי השחיתות - אם הם רבים או מועטים, ויתכן שאינם מועטים כלל - וקודם כל בתוכנו וגם במדינה בכלל. אמנם לא תמיד זה אפשר, כי כשבאים לברר עובדות, אנשים, תאריכים, פרטים קונקרטיים - נתקלים בדברים סתמיים. או שהעובדות המסוימות אינן קיימות, או שאנשים מסרבים למסור עליהן, לפעמים מתוך פחד, לרוב מתוך הרגל יהודי נפסד שזוהי "משלינות". הציבור לא התרגל עדיין לכך שאנו חיים במדינה יהודית, ושחובת כל אזרח לסייע לשמירת החוק ושומרי החוק"
אמנם, אין כנראה שלטון חף לגמרי משחיתות. אולם על המנהיגים להילחם בשחיתות ולבער אותה, לעמוד בפרץ לא מתוקף חוק בלבד, כי אם מתוך הכרה חינוכית וחלוצית בדבר הצורך בחברה מתוקנת. אין מקום במדינה מתוקנת לדבר על הלשנה, ודאי שלא כאשר הדברים יוצאים מפי מנהיגי הציבור.
האמנתי ועודני מאמין שאפשר לבער נגע השחיתות במדינה. ואם דמות החברה והמדינה חשובה לכם, ודאי תסכימו איתי: תעזו, תתמידו, תצליחו.
