קוראי היקרים
חג הפסח המתקרב מזכיר שוב
אחד הסיפורים החשובים בתולדות עמנו – סיפור יציאת מצרים. בבלוג זה כבר כתבתי על פסח כמה פעמים, אך לא מיותר לשוב ולהזכירו.
יש חוקרים מודרניים שכופרים ביציאת מצרים משום שאין לה זכר בכתבי מצרים, אבל אין אדם צריך להיות מאמין עיוור או כפוף למסורת הכתובה בשביל להבין שיציאת מצרים היא עובדה היסטורית בלתי-מפוקפקת. דבר שנחרת כה עמוק בהכרת העם, ושהדיו נשמעים כמעט בכל ספרי הנביאים ובכמה מספרי הכתובים – אין ספק שהיה מאורע היסטורי ומאורע מרכזי בתולדותינו.
יש חוקרים מודרניים שכופרים ביציאת מצרים משום שאין לה זכר בכתבי מצרים, אבל אין אדם צריך להיות מאמין עיוור או כפוף למסורת הכתובה בשביל להבין שיציאת מצרים היא עובדה היסטורית בלתי-מפוקפקת. דבר שנחרת כה עמוק בהכרת העם, ושהדיו נשמעים כמעט בכל ספרי הנביאים ובכמה מספרי הכתובים – אין ספק שהיה מאורע היסטורי ומאורע מרכזי בתולדותינו.
(מתוך הרצאה בפני אגודת העיתונאים,
12.5.1960, עיונים בתנך עמ' 243).
בעת שבתי בביתי שבשדה-בוקר,
הוזמנתי לא אחת לחוג הפסח במקומות שונים. לכולם השיבותי תשובה דומה – אני עורך
הסדר בשדה-בוקר עד שסביבותיו יוריקו.
ולמפקפקים מביניכם, אצרף שתי
תשובות כאלו – האחת לחברי עין-חרוד איחוד בשנת תשי"ח
והשנייה לחברי כנרת בשנת
תשכ"א:
בואו לטייל בפסח בנגב ותראו
שאמנם הנגב לא כולו ירוק, אך היישובים פורחים ומשגשגים.
ואסיים, כרגיל בברכת תעזו,
תתמידו, תצליחו!
