בן-גוריון על שחיתות במפא"י: יש לעקור מעשי השחיתות…אבל אמרתם דברים קשים שהם יותר מהאמת

ירושלים, כ"א בחשוון תשי"ב

20.11.51

לקבוצת חברי מפלגת פועלי א"י בחיפה [...]

חברים יקרים,

קראתי דבריכם בתשומת לב. אין לי ספק שיש אווירה מורעלת בצבור, ושבחלקה היא פרי מעשי שחיתות, ובחלקה - פרי השמצה מכוונת, ובחלקה - פרי חוסר חינוך ממלכתי מצד אחד וחוסר הסברה ואינפורמציה מצד שני.

ואין לי כל ספק שיש לעקור מעשי השחיתות - אם הם רבים או מועטים, ויתכן שאינם מועטים כלל וכלל, - קודם כל בתוכנו וגם במדינה בכלל. אמנם לא תמיד זה אפשר, כי כשבאים לברר עובדות, אנשים, תאריכים, פרטים קונקרטיים - נתקלים בדברים סתמיים. או שהעובדות המסוימות אינן קיימות, או שאנשים מסרבים למסור עליהן, לפעמים מתוך פחד, לרוב מתוך הרגל יהודי נפסד שזוהי "מלשינות". הציבור לא התרגל עדיין לכך שאנו חיים במדינה יהודית, ושחובת כל אזרח לסייע לשמירת החוק ולשומרי החוק.

[…]  לשם עקירת האטמוספירה המורעלת – יש צורך לא רק בהוקעת החטאים והחוטאים. יש הכרח בתנועה חינוכית וחלוצית חדשה, שאני מקווה בוא תבוא […]

אולם אני חייב להביא צערי על קטרוג סיטוני ומופלג שיש במכתבכם: "דעתנו היא כי אמנם נתונה עתה מפלגתנו בתהליך של ירידה מוסרית מהירה, ואין מתגלים בה הכוחות הפנימיים לעמידה בפרץ". – אני מניח שהכללה מרחיקת לכת זו היא פרי מרירות מוצדקת למראה התפרקות מוסרית מתרחבת בצבור כולו, אבל אמרתם דברים קשים שהם יותר מהאמת כמות שהיא, אבל אין אדם נתפס על צערו.

עליכם להמציא כל העובדות המגונות והמפוקפקות לועדת הבקורת, כי עדיין יש דין ודיין בישראל ובמפלגה.

 

בב"ח

ד.בן-גוריון

או"ם שמום?

יומן בן-גוריון, 18.9.1967

כשמשה שרת ז"ל הובא על גלגלים לועידת מפא"י האחרונה לחלוק על מה שאמרתי כי "עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים אלא במה יעשו היהודים" - לא זכרתי מתי אמרתי זאת. היום מצאתי שזה נאמר בסוף נאומי במסדר צה"ל ביום העצמאות ברמת גן ביום ה' באייר תשט"ו - 27.4.55 (כלומר עשר שנים לפני הנאום של משה ז"ל).

נאום במסדר צה"ל ביום העצמאות, רמת גן, 27.4.1955

אולם לרבים מתושבי הארץ נדמה, כאילו באנו כבר אל המנוחה ואל הנחלה, ורק דאגה אחת מקננת בלבם: מה אומרים הגויים [...]אבל כשם שזוהי טעות מסוכנת להניח כי באנו כבר אל המנוחה ואל הנחלה, כן אין יסוד לבהלה מאימרות הגויים, גם כשאימרות אלו מדאיגות. הדברים המדאיגים אינם לגמרי חדשים, ועל רבים מהם התגברנו בשנים מעטות אלו [...]לא נהיה כפויי טובה כלפי הדברים הטובים שנשמעו בעצרת-או"ם ולהחלטה האפלטונית שנתקבלה למען הקמת המדינה – אבל נכיר הדברים כהוויתם, כי בלי עמלנו, מאבקנו וגבורתנו – לא היו כל תוצאות לדברים היפים ולהצהרות הנאות [...] ההיסטוריה אינה נעשית על-ידי דיבורים – אלא על-ידי מעשים. [...]כל הכבוד למוסדות או"ם וחברותיה, אבל כל עוד נבואת ישעיהו: "ולא ישא גוי אל גוי חרב" לא נתקיימה, וכל עוד שכנינו זוממים לכלותנו – לא ייכון בטחוננו, אלא על כוחנו אנו [...] עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים , אלא במה יעשו היהודים!

פתק ששלח משה שרת לבן-גוריון, 13.4.1955:

לב"ג שלום

קראתי ב"אגדת ימינו" שחודשה לסדר תשט"ו בשדה בוקר:

"ותאמר העצרת לבווין: לך לך מארץ זו, כי צעקו בני ישראל, ותקם מדינת היהודים".

אני סבור כי הפסוק המחושב והתמציתי הזה הוא הקובע את האמת ההיסטורית ולא הדיבורים שאתה מפלט בעידנא דריתחא על "אום שמום".

אני בטוח כי אלמלא החלטת העצרת ב-1947, לא היתה מדינת ישראל קמה ב-1948. אין זאת אומרת כי לא היתה קמה בכלל, או אפילו כי לא היתה קמה בדורנו, אבל אפשרויות אחרות שהיו טמונות בתעלומות העתיד באותם הימים אינן צריכות לטשטש ולהעלים מעינינו את הזיקה הישירה והבלתי אמצעית שבין הכרזת נובמבר 1947 בניו-יורק, והכרזת מאי 1948 בתל אביב.

שלך

משה

נובמבר 1965. בן-גוריון מתוודה: טעיתי כשהמלצתי על אשכול

27.11.1965 ואני רוצה לסיים דברי בהתוודות על אחת השגיאות החמורות שעשיתי מאז קום המדינה כשהמלצתי, בפרישתי מהממשלה ביוני 1963, על לוי אשכול להיות ראש ממשלה במקומי. עלי להוסיף שלא בבת אחת עמדתי על טעותי המצערת והמזיקה הזאת, ובקונטרס שפרסמתי לאחר הבחירות לכנסת הששית, בשם "דברים כהוויתם" הבהרתי כיצד הגעתי להכיר בטעותי וכיצד נוכחתי שאין למר לוי אשכול התכונות הדרושות לראש ממשלה ויש לו תכונות שאינן הולמותראש ממשלה, ולא אגזול עוד זמנכם אלא אביע תקוותי שאם מר לוי אשכול מוקיר טובת המדינה וטוהר מידותיה העליונים אשר מהכסא - הרי השרות הגדול היחיד שהוא יכול לעשות למדינה - הוא להסתלק בהקדם האפשרי ממשרתו.

בחירות 1965: בן-גוריון הולך לאופוזיציה

17.11.1965, יום ה' השתתפתי הבוקר בכנס חברי האיחוד מרפי. דיברתי על סיבות הצלחת המערך - הירושה של מפא"י, של חברי מפאי יש להם חלק בירושה, אבל אה"ע זכה מן ההפקר, הפחד משלטון בגין והלחץ של שלושה מנגנונים (הסת', סוכנות, ממשלה, נוסף המפלגה). הופעת רפי בבחירות הופעה של התנדבות מתוך מניעים מוסריים בלבד, אם נדע לשמור על רוח זה נשנה פני העם. לא נשתתף בממשלת המערך, אבל נדון כל דבר לגופו, נתמוך בהצעה ובמעשה חיוביים, ונשלול שלילים. נבדיל בין מישור ממלכתי ובין מישור עירוני והסתדרותי.