ב-29.1.1968 מתה פולה.
את פולה פגשתי בעת גלותי בניו-יורק בשנת 1915. נישאנו ב-1917 והבאנו שלושה ילדים לעולם. היא ליוותה אותי גם כשזה לא היה קל ולעתים קרובות ביטלה את רצונותיה הפרטיים לטובת התמיכה בי ובמפעלנו הלאומי.
בשנת תשי"ז הקדשתי לה את אסופת דברי, "חזון ודרך" ה':
ההתלבטות היכן תיקבר פולה הייתה בעצם ההתלבטות לגבי מקום קברי שלי. לעמוס, בני, וליהושע כהן, ידידי בשדה-בוקר, הראיתי את המקום - שלוחה היורדת לנחל צין וצופה על הבקעה והמצוק. הם ניסו להניא אותי מבחירה זו, אך התעקשתי שזה יהיה המקום. את עמוס שאלתי: "תגיד עמוס, מי ישכב פה? אני או אתה?". המקום נבחר והוכן לקבורה.
בקיץ של אותה שנה החלפתי מכתבים עם הסופר חיים הזז. בסיומו של אחד המכתבים כתבתי לו הדברים הבאים (לחצו להגדלת התמונה):
קוראי היקרים, גם ברגעים קשים בחיים: תעזו, תתמידו, תצליחו!
ואם תרצו ללמוד עוד מעט על פולה ועל יחסי אליה, בקרוב תוכלו לצפות בסרט "בן-גוריון, אפילוג" של הבמאי יריב מוזר (אנחנו מופיעים שם אפילו בצבע).
את פולה פגשתי בעת גלותי בניו-יורק בשנת 1915. נישאנו ב-1917 והבאנו שלושה ילדים לעולם. היא ליוותה אותי גם כשזה לא היה קל ולעתים קרובות ביטלה את רצונותיה הפרטיים לטובת התמיכה בי ובמפעלנו הלאומי.
בשנת תשי"ז הקדשתי לה את אסופת דברי, "חזון ודרך" ה':
ההתלבטות היכן תיקבר פולה הייתה בעצם ההתלבטות לגבי מקום קברי שלי. לעמוס, בני, וליהושע כהן, ידידי בשדה-בוקר, הראיתי את המקום - שלוחה היורדת לנחל צין וצופה על הבקעה והמצוק. הם ניסו להניא אותי מבחירה זו, אך התעקשתי שזה יהיה המקום. את עמוס שאלתי: "תגיד עמוס, מי ישכב פה? אני או אתה?". המקום נבחר והוכן לקבורה.
בקיץ של אותה שנה החלפתי מכתבים עם הסופר חיים הזז. בסיומו של אחד המכתבים כתבתי לו הדברים הבאים (לחצו להגדלת התמונה):
ואם תרצו ללמוד עוד מעט על פולה ועל יחסי אליה, בקרוב תוכלו לצפות בסרט "בן-גוריון, אפילוג" של הבמאי יריב מוזר (אנחנו מופיעים שם אפילו בצבע).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה