10.6.67
FROM CBS NEWS
These are the basic questions we would like to ask Mr. Ben Gurion in an interview to be done this afternoon or Saturday morning.
1. What does the military victory mean for Israel?
אחרי פלישת צבאות ערב אחרי הכרזת המדינה, זוהי הפעם הראשונה שהוטל עלינו להלחם, שוב לבדנו, עם כל שכנינו, והבסנו אותם במהירות גדולה. גאולת ירושלים העתיקה הוא המאורע החשוב ביותר. מכיוון שהמקומות הקדושים, גם של המוסלמים וגם של הנוצרים, ישמרו על ידינו לא פחות מאשר על ידי ממשלת ירדן, אני מניח שלא תהיה כל סיבה מדינית או דתית למנוע מאתנו ליכוד ירושלים החדשה והעתיקה לעירנו הקדושה ביותר שהיתה בית ארצנו עוד מלפני 3000 שנה.
2. Do you think it will be a lasting peace or will it be necessary for Israel to fight back?
אין להוציא מן הכלל אפשרות של שלום עם מצרים וירדן ואולי גם עם סוריה, ביחוד אם רוסיה הסובייטית תרצה בכך. מסקנה זו לדעתי תהיה ברכה גדולה למצרים, שעמה רק ייהנה משיתוף פעולה מתמיד עם ישראל. אין לי צל של ספק שישראל מוכנה לכך.
כמובן שאיני יכל לדבר בשם מצרים, אפילו לא בשם רוסיה הסובייטית.
3. If the Egyptians said they would agree to peace if Sinai returned should Israel return it?
איני מוסמך לדבר בשם הממשלה או העם בישראל, אבל לדעתי האישית אם מצרים תהיה מוכנה לכרות ברית שלום עם ישראל ולקיים החוזה הבינלאומי והחלטת מועצת הבטחון על חופש השיט בתעלת סואץ - עלינו להיות נכונים לצאת מסיני.
4. You have seen Israel grow since 1948, how do you rate this victory… Is it the greatest… Is it the most important?
מבלי להפחית ערך הנצחונות שלנו במלחמת העצמאות - ויש לזכור שהמצא [ככל הנראה צ"ל "הצבא"] הוקם אז תוך כדי המלחמה והנשק שהצלחנו לרכוש אש לא היה המעולה ביותר - אין כל ספק שזהו הנצחון הגדול ביותר שהיה לנו עד כה, והנשק הסודי שיש לנו עזר לנו הפעם כמו שעזר לנו אז, והנשק הסודי זהו הרוח של צבאנו ועלי להוסיף הרוח של העם כולו - הרי אין ספק שמבחינת הזמן זהו הנצחון הכי גדול שהיה לצבאנו ואולי הוא יחיד במינו מבחינה עולמית.
5. If Israel keeps Sinai how do you think it should be settled?
לפני ישוב סיני עלינו לאכלס את הנגב. זוהי המשימה הגדולה העומדת לפנינו בעשר השנים הבאות. יש לזכור שחלק מסיני - חבל אל עריש הוצע לנו עוד לפני 64 שנה על ידי ממשלת אנגליה, יוסף צמברליין.
[...] נודע לי על כיבוש ירושלים העתיקה ירדתי עוד ביום ד' 7.6.67, נודע שירושלים העתיקה היא כולה בידינו. מיד עליתי לירושלים לשוחח עם ראש העיר תדי קולק ועם אחדים מידיי בממשלה - על הצורך לגשת מיד לשיקום הרובע היהודי, שנחרב ע"י הערבים ולהקים בזמן הקצר ביותר ישוב יהודי גדול בעיר זו, שהיתה בירתנו לפני 3000 שנה, ושאין כמוה לקדושה בעם היהודי.
רבא דעמיה, מדברנא דאומתיה, לפני מלכים יתיצב מר ד"ר הרצל נ"י
אף כי קשה לי לבוא בענין פרטי לפני אדוני המרומם, אשר מטרת חייו ומגמת פניו הם עניני כלל האומה, אך ראיתי ונתון אל לבי כי עניני הפרטי הוא נוגע לעניני הכלל […]
אדוני ומרעיו אנשי המופת שמו את לבם זה ימים ושנים להרים את קרן אומתנו המעולל בעפר, אך נכון לא נעלם מעיני אדוני, כי היסוד והבסיס לכל עם ועם המה בני הנעורים, כי אם אין גדיים אין תיישים. היו ימים ועמים אחרים דאגו לבנינו ויקבלום בזרועות פתוחות לבתי ספרם ועשו מהם אנשים חכמים ומשכילים אבל לא יהודים […] אך זה שנים אחדות, אשר גם זאת לא היתה כי גדלה שנאתם של עם הארץ לנו […] ותחת אשר קרבונו לפנים ביד שמאלם, ידחונו עתה בשתי ידים … ולא יתנונו לבקר בבית ספרם, כי אם אחד בעיר ושנים במשפחה ממש, ומה נעשה עתה לבנינו האומללים ולכשרונותיהם הנעלים […]?
... הנה גם אני הצעיר באלפי ישראל בירכני אלוהים בבן נעלה וחרוץ בלימודו עודנו במבחר ימי נעוריו, כחמש עשרה, מלא כרסו בתלמוד, ומלבד שפתנו, שפת עברית, יודע הוא גם שפת המדינה, חכמת החשבון ועוד, ונפשו חשקה בלימודים, אך סוגר לפניו כל בית ספר מבוא, כי עברי הוא. גמרתי אומר לשלחו חוצה לארץ להשתלם במדעים ויעצוני אחדים לשלחו לוינה, כי יש שם מרכז לחכמת היהדות, בית מדרש לרבנים. ואומר אבוא-נא עם הספר לפני אדוני להיות למליץ בעד בני וליהנות מאת אדוני עצה ותושיה, כי מי כמוהו מורה? ומי יוכל בלעדיו ליעצנו מה לעשות, אחרי כי אין בכוחי לפרנס את בני החביב לי כאישון עיני.
השתחויתי
אביגדור גרין
פלונסק, 1 בנובמבר 1901
