יום ראשון, 31 במאי 2009
לזכרו של אפרים קציר: דיון בשינוי שיטת הבחירות
יום שישי, 29 במאי 2009
הביכורים אשר שלחתם הם ראשית הנצחון
יום ראשון, 24 במאי 2009
קדימה הפועל - לאחד את הפועל ומכבי?
"ברוכים המנצחים. עמדתם במבחן קשה."
ירושלים, י"ט בכסליו תש"ך
20 בדצמבר 1959
לנבחרת ישראל שלום רב.
אני בטוח שאביע לא רק את רגשותי אני אלא רגשות הממשלה כולה, וגם רחשי העם אם אומר לכם: ברוכים המנצחים. אנו מתגאים בכם.
עמדתם במבחן קשה. הוטל עליכם להיאבק באקלים מכביד ומעייף, באווירה לא אוהדת, וידעתם להתגבר על העייפות, על החום, על שאר התנאים הבלתי נוחים, והנחלתם נצחון מזהיר לספורט הישראלי, וגביע אסיה אינו עוד מחוץ לתחום הישגיכם.
היה זה לא רק נצחון לספורט הישראלי. עליונות משחקכם הפגינה בפני עמי אסיה עליונותו האיכותית של עם ישראל, וביודעים או שלא ביודעים מלאתם בכבוד ובהצלחה שליחות מדינית רבת-ערך.
לא אמלא חובתי אם לא אציין חלקו הרב של מדריככם, מר גיורא מאנדי, בנצחונכם זה. ידו המנוסה וכושר ההדרכה שלו היו ניכרים במשחקכם ובנצחונכם. יישר כוחו.
בברכה,
ד. בן-גוריון
יום שלישי, 19 במאי 2009
הבלוג של דוד בן-גוריון בתקשורת
עלו ברשת: הבלוג של בן גוריון - אחרי ג'ורג' אורוול, הגיע תורו של דוד בן גוריון לפתוח בלוג. ראש הממשלה המיתולוגי של מדינת ישראל אמנם לא משתמש רשום בפלטפורמת הבלוגים של גוגל, אבל אנשי "המכון למורשת בן גוריון" החליטו להמחיש את הרלוונטיות של כתביו ההיסטוריים גם 36 שנים לאחר מותו. בין השאר תמצאו שם פוסטים שמציגים את השמחה המהולה בעצב שחש בן גוריון ביום הכרזת המדינה, את יחסו למחליפו ראש הממשלה לוי אשכול, ומה גרם לו להבין שאין מנוס אלא ללכת לאופוזיציה.
חדש ברשת: הבלוג של דוד בן גוריון במדור "ועיקרן תחילה" באתר mako.
The Jerusalem Post: Ben-Gurion blogs from beyond grave -Thirty-five years after his death, David Ben-Gurion is passing comment on current affairs through a new blog composed entirely from his own words.
This article was also published in the journal of turkish weekly
הבלוגים הנבחרים של ''אפלטון'' לשנת 2009 – ברשימת עשרת הבלוגים המבטיחים - לא בדיוק בלוג במובן המקובל, שכן ''כותבו'' כבר אינו עימנו מזה 36 שנה. ועדיין, זהו ניסיון מעניין של המכון למורשת בן גוריון להביא את הגולשים בני זמננו להתכתב עם ההיסטוריה. חומר הגלם של הבלוג הזה הוא יומניו וזכרונותיו של ראש הממשלה הראשון שלנו, שבהם תיעד בעקביות וכמעט באובססיביות, כמעט כל פרט אפשרי. התכתבות עם נתן אלתרמן, פתק לא-פורמאלי ממשה שרת או ויכוח עם שמעון פרס – כל רט כזה הוא בסיס לדיון שיכול להימשך זמן רב. הקוראים יכולים – ואולי זו גם הציפייה – ''להתכתב'' בטוקבקים עם המנהיג המנוח.
הלינקים החמים: הבלוג של בן-גוריון (NRG) - הנה מישהו שלא ציפיתי לראות, בטח שלא בבלוגוספירה הישראלית. ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון. הבלוג שמתאר בקצרה את בן גוריון בגוף ראשון תחת המשפט: "כתבתי כמה ספרים, אבל בבלוגוספירה אני די חדש. כבר לא אתכם יותר מ-36 שנה, אבל עדיין רלוונטי לחיים שלכם, לא?". הבלוג, שהוקם כמחווה למנהיג, מכיל נאומים ואימרות של האיש והחזון.
יומני היקר, כאן דוד: (NRG) מסתבר שראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן-גוריון, הוא בלוגר פעיל למדי. במכון למורשת בן גוריון, החליטו לקשר בין מורשתו של ראש הממשלה המיתולוגי לבין זמננו, ולפתוח עבורו בלוג מיוחד. בבלוג תוכלו למצוא פוסטים משעשעים של המנהיג ההיסטורי, על דעותיו ומחשבותיו מהימים של אז.
ובבלוגוספירה: בלוגרים מפורסמים בהיסטוריה: דוד בן-גוריון, בבלוג 'סיפורי סבתא'. 15 Thoughts on Israel Life in Israel גדי טאוב על הבלוג של בן-גוריון אורן צור - מדע בזיונייום ראשון, 17 במאי 2009
מאי 1951: ביקור ראשון כראש ממשלה בארצות הברית
אני יוצא הפעם מהארץ לא בלי עצב. צר לי להיעדר מחג-העצמאות השלישי במולדת. לחג זה יש השנה משמעות היסטורית מיוחדת. בחג העצמאות הראשון חגגנו נצחונות צבא הגנה לישראל. בשני - ביצור משטר דמוקרטי במדינה, כניסתנו לחברת האומות בנות החורין, כינון ירושלים מחדש לבירת ישראל.
השנה נחוג אחד המאורעות הגדולים ביותר בתולדותינו - קליטת ששים רבוא העולים הראשונים והכפלת הישוב היהודי במשך שלוש שנות קיום מדינתנו.
[...] אין זו נסיעתי הראשונה לאמריקא. בפעם הראשונה הלכתי לאמריקא לפני שלשים ושש שנה, כשגורשתי יחד עם חברי י. בן-צבי מהארץ ע"י ג'מאל פאשא בעוון הציוניות [...] מאז הלכתי לאמריקא כמה וכמה פעמים - תחילה בשליחות הסתדרות העובדים, אחר-כך בשליחות ההנהלה הציונית, כיו"ר הסוכנות היהודית.
[...] על תכנית נסיעתי לאמריקא הפעם - מוטב שאספר לאחר שובי ארצה.
ובצאתי אני שולח ברכת הפרידה לכל העם אשר בציון, ובמיוחד לחיילי צבא-הגנה-לישראל, ליחידות נח"ל וחיל המלואים ולשש מאות אלף העולים שזכו להגיע למדינת ישראל המחודשת.
להרחבה: בן גוריון מגלה את אמריקה
יום חמישי, 14 במאי 2009
Today, 61 years ago: President Truman recognizes the Jewish State
יומן בן-גוריון, 15.5.1948
העירו אותי פעמים הלילה. באחת - להודיע לי שטרומן מכיר במדינה היהודית. בארבע וחצי - ברווח שבין שתי שעות אלה לא ישנתי עוד - שאנשינו באמריקה דורשים שאדבר מיד ברדיו.
Ben Gurion's diary, 15.5.1948
They woke me up twice tonight. At one o'clock - to let me know that Truman has recognized the Jewish state. At 4:30 AM - between the two phone calls I haven't slept at all - to tell me that our people in America demand that I speak immediately on the radio.
This Government has been informed that a Jewish state has been proclaimed in Palestine, and recognition has been requested by the provisional Government thereof.
The United State recognizes the provisional government as the de facto authority of the new Jewish state. State of Israel.
Harry Truman
Approved
May 14, 1948.
להרחבה:
ערב הכרזת העצמאות: ויכוחים ותככים בוושינגטון
Additional readings:
יום רביעי, 13 במאי 2009
Ben Gurion: Paulus was the real founder of Christianity
יום שלישי, 12 במאי 2009
בן-גוריון למשרד החוץ: משונה לקרוא לותיקן "הכס הקדוש" בלי מרכאות
ירושלים, ט"ז בטבת תשי"ב
14.1.52
למחלקת החקר –
זהו משונה שאתם משתמשים במונח "הכס הקדוש" בלי מרכאות, כאילו זהו מונח מקובל בלשון העברית. נניח שימוש זה לקתולים.
האין למצוא כינוי לא קתולי לותיקן?
ד. בן-גוריון
משרד החוץ
מחלקת החקר
כ"ו בטבת תשי"ב
24 בינואר 1952
לכבוד
מר בן-גוריון,
ראש הממשלה,
ירושלים
א.מ.נ.,
הנידון: השימוש בביטוי "הכס הקדוש".
שקלנו את הערתך בדבר השימוש העברי בכינוי "הכס הקדוש".
מסתבר כי כינוי זה מקובל בנוהל הדיפלומאטי והמדיני גם בארצות בלתי קאתוליות, פרט לארצות הקומוניסטיות ומדינות ערב.
האפשרויות שלפנינו הן:
א) לנהוג כחזית הקומוניסטית הערבית בנידון זה.
ב) לנהוג כמדינות הפרוטסטאנטיות וכממשלת הודו, ולראות בקדושת הכס לשון סגי נהור.
הננו מודים על הערתך שהביאה אותנו לידי בדיקת השיגרא.
נכיר תודה על פסק הלכה.
בכבוד רב
כתריאל כץ
יום ראשון, 10 במאי 2009
תקציב 1952: בן-גוריון מקצץ בביטחון. הרמטכ"ל מתפטר
צבא הוא ביסודו ובדרך כלל בזבוז כסף בכוח אדם. אך מעין בטוח מאש, גם במקרים מסוימים מונע אש (לפעמים גם מדליק שרפה). במדינות מתוקנות הוא גם מוסד חינוכי במידה ידועה, אצלנו הרבה יותר. מכשיר חלוצי, מנחיל לשון, מקנה ידיעת הארץ, מאחה קרעי שבטים, מעלה הכרח האדם,מחנך להתישבות, מטפל בעליה - חורג ממסגרת הבטחון, כשם שהבטחון חורג ממסגרת הצבא, כי גם עליה והתישבות הן ביטחון [...]
ולכן ארגון הצבא יש לכוון לקראת קיום בטחון שוטף, הגברת הפוטנציאל בשנים הבאות יש לקצץ שיא האזרחים, משרתי קבע וימי אמונים של מילואים.
יומן בן-גוריון, 13.2.1952
אינפלציה של צבא קבע לא רק יעלה לנו ביוקר, לא יהיה רק הרס במובן כלכלי וכספי, אלא יהיה לדעתי גם הרס הצבא. אינפלציה כזו פירושה שנקח לצבא הקבע כל אדם אשר ימשך לשם אם יבטיחו לו שיכון, מעמד, או זכויות אחרות. אנשים אלה יהוו סכנה לביטחון ולמדינה
ישיבת הוועדה הפוליטית של מפא"י, 24.7.1952
בעקבות התנגדותו של הרמטכ"ל יגאל ידין לקיצוץ בתקציב הביטחון, שהביאה בסופו של דבר להתפטרותו, כתב לו בן-גוריון את הדברים הבאים:
קראתי דבריך מאתמול – בצער ובהוקרה [...] נדמה לי שאינך רואה התמונה כמו שהיא. אני מאמין בהחלט לדבריך האחרונים, ואין בדעתי לתת לך להשתחרר מתפקידך. [...] ביטחון מדינת ישראל אינו עומד על הצבא בלבד [...] אסור שכוחות הבטחון יערכו רק מתוך ההנחה שבכל רגע עלולה לפרוץ מלחמה [...] יש הכרח לקצץ כעשרה מיליון מתקציב הביטחון [...] זה יתכן בקיצוץ צבא הקבע, העובדים האזרחים, קימוצים במילואים, וניצול יותר יעיל של נח"ל [...] אין מנוס מעובדות! [...] אני בטוח שדבר זה יתכן, כי הוא הכרחי.
שלך
ד. בן-גוריון